הרמת סינוס

הרמת סינוס היא פרוצדורה ניתוחית שמטרתה קבלת עצם מספקת באיזור האחורי של הלסת העליונה למטרת התקנה של שתלים דנטליים. הסינוס המקסילרי (maxillary sinus)   הינו חלל אוויר שנמצא בשני צידי הראש מתחת לארובות העיניים, לצידי האף. הוא בד"כ מתחיל באיזור שמעל למלתעות וממשיך עד לטוחנות מאחור. חלל הסינוס עטוף בממברנת שניידר, מדובר בריקמה רכה הדבוקה לדפנות החלל ויש לה חשיבות גדולה בביצוע הפרוצדורה.

הסינוס הינו חלק ממערכת חללי אוויר שיש לנו בגולגלת. מדענים טוענים שהמטרה האבולוציונית שלו היא להקל במשקל הגולגולת שאם היתה עשויה מעצם מלאה היתה כבדה מדי מכדי שנוכל לשאת אותה. עם העליה בגיל, הסינוסים גדלים בנפחם וגורמים לירידה בכמות העצם בלסת העליונה. זהו תהליך שקורה ברוב האוכלוסיה ונקרא פנאומטיזציה של הסינוסים הפראנזלים.

לאחר ששיניים באיזור זה אובדות, נעשה לרוב בלתי אפשרי להתקין שתלים ולכן פותחו שיטות להרמת סינוס ובניה של עצם באיזור זה  על מנת לקבל מספיק מקום להתקנה של שתלים.

 להרמת סינוס יש 2 טכניקות עיקריות:

הרמת סינוס סגורה - מכונה גם הרמת סינוס קרסטלית. בשיטה זאת מקובלת כאשר יש לנו גובה של כ 8 מ"מ עצם, ניתן להרוויח בה עד 5 מ"מ נוספים ולהתקין שתל עד אורך של 13מ"מ. בשיטה זאת הרופא מבצע קידוח לשתל עד להגעה לעצם הקורטיקלית העוטפת את חלל הסינוס, לאחר ההגעה הרופא ישתמש באוסטאוטום (מכשיר דמוי איזמל בעל ראש קמור) ופטיש, יבצע את פריצת העצם על ידי הקשה עם הפטיש על האוסטאוטום, יחדיר פנימה תחליף עצם ולאחר מכן את השתל.

הרמת סינוס פתוחה - כאשר יש לנו פחות מ 8 מ"מ עצם ונרצה לקבל יותר מ 5 מ"מ נוספים, נעדיף ביצוע של הרמת סינוס פתוחה. הרופא מרים מתלה, כלומר פותח את החניכיים באיזור ומבצע פתח דמוי חלון המכונה "חלון לטראלי” בעצם המפרידה בין חלל הסינוס לחלל הפה, עד להגעה לממברנת שניידר העוטפת פנימית את חלל הסינוס כמו בלון. מיקום הפתח הוא באיזור החניכיים היכן שהיו שורשי השיניים החסרות.לאחר מכן הרופא יבצע הפרדה והרמה של הממברנה עד כמה שניתן מבלי לקרוע אותה. לאחר מכן יבצע הרופא החדרה של תחליף עצם מתחתיה ואז סגירה של האיזור לרוב תוך שימוש בממברנה ותפירה של החניכיים. תחליף העצם שהוחדר ישוחלף כעבור כ 6 חודשים ונקבל עצם טובה להתקנת שתלים שתתבצע בניתוח נוסף (TWO STAGES). במקרים בהם היתה עצם התחלתית של 4 מ"מ לפחות ניתן לבצע התקנת השתלים בעת הרמת הסינוס הפתוחה (ONE STAGE) ולחסוף הצורך בניתוח נוסף להתקנת השתלים. תופעות הלוואי של המטופלים לאחר הרמה פתוחה יותר משמעותיות (מורבידיות גדולה יותר) ויש אחריה נפיחות, שטפי דם חיצוניים ומלווה יותר בכאבים. מומלץ לנוח מספר ימים בבית לאחר פרוצדורה כזאת.

סיבוכים - הרמת סינוס היא ניתוח פרדקטיבילי ואחוזי ההצלחה המקובלים שלה בידיים מיומנות הם סביב 90%. סיבוכים עיקריים שיכולים להיות בהרמת סינוס - קריעת ממברנת שניידר וזיהום.

במצב של קריעה מינימלית של הממברנה, היא תיסגר עם הזמן. במקרים של קריעה מסיבית יותר של הממברנה, יש צורך בהתערבות כירורגית. סיבוך מוכר של הרמת סינוס הינו היווצרות של אורואנטרל פיסטולה (OROANTRAL FISTULA) - פתח מעבר בין חלל הפה לאף עם התופעה המוכרת של שתיה של מים שיוצאים מהאף. ברוב המקרים במקרה שהסינוס לא זוהם תהיה סגירה ספונטנית של הפתח ובמקרים בהם הסינוס מזוהם יתכן צורך בהתערבות כירורגית לניקוי הסינוס וסגירתו.

שיטת הבלון - הרמת סינוס בה הרמת ממברנת שניידר מתבצעת דרך יצירת פתח קטן כמו בהרמת סינוס סגורה או קרסטלית, ואז החדרת בלון הדומה לבלונים שמשתמשים בהם לצינטורים וניפוחו תוך שליטה על לחץ האוויר. התנפחות הבלון תוביל לניתוק ממברנת שניידר. לאחר מכן ניתן יהיה להחדיר את תחליף העצם.

הרמה דרך השתל - טכניקה בה בשתל עצמו יש תעלה דרכה תבוצע ההרמה של ממברנת שניידר בעזרת נוזל מים פיזיולוגים ולאחר מכן דרכה יוחדר תחליף העצם. היתרון - אין צורך בפתיחת חלון לטרלי וניתן לקבל הרמה של הממברנה כמו בשיטה הפתוחה מבלי צורך לבצע ניתוח גדול יותר. יש הטוענים גם שבשיטה זאת פחות סיכוי לסיבוכים כמו קריעת את הממברנה.